חָכְמַת הַזְּקֵנִים

סִפֵּר יְהוּדָה אַטְלַס
מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "סִפּוּרִים שֶׁאָהַבְתִּי"

בְּאַחַת מֵאַרְצוֹת-הַקֶּדֶם חַי פַּעַם מֶלֶךְ, שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִשָּׁאֵר צָעִיר לָנֶצַח. מִדֵּי בֹּקֶר הָיָה נִגָּשׁ אֶל הָרְאִי וּבוֹחֵן אֶת פָּנָיו בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה, מְחַפֵּשׂ בִּדְאָגָה אַחַר אוֹתוֹת שֶׁל זִקְנָה. כְּשֶׁהָיָה מְגַלֶּה שַׂעֲרַת שֵׂיבָה בִּשְׂעֲרוֹ אוֹ בִּזְקָנוֹ, הָיָה תּוֹלֵשׁ אוֹתָהּ בָּחֳרִי-אַף. אִם מָצָא קֶמֶט דַּק לְיַד הָעַיִן, הָיָה קוֹרֵא מִיָּד לַמְעַסֶּה הַמַּלְכוּתִי וּמְצַוֶּה עָלָיו לְעַסּוֹת אֶת פָּנָיו הֵיטֵב בִּשְׁמָנִים וּבְתַמְרוּקִים, עַד שֶׁהַקֶּמֶט הִטַּשְׁטֵשׁ לִבְלִי-הַכֵּר. אִם נִדְמֶה הָיָה לוֹ כִּי זָוִיּוֹת פִּיו הִשְׁתַּפְּלוּ מְעַט מִדְּאָגָה, הָיָה מְעַוֶּה אֶת פָּנָיו בְּחִיּוּךְ, עַד כִּי לָבְשׁוּ שֵׁנִית אֲרֶשֶׁת צְעִירָה וְשׁוֹבֵבָה. אוּלָם, כְּכָל שֶׁנִּסָּה הַמֶּלֶךְ לְהָסִיחַ דַּעְתּוֹ מִן הַזִּקְנָה הַמְּמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, כֵּן גָּבְרָה חֶרְדָתוֹ מִפָּנֶיהָ. פָּנָיו הָיוּ טוֹבוֹת וַחֲלָקוֹת עֲדַיִן וּשְׂעָרוֹ שָׁחֹר כָּעוֹרֵב, אַךְ מִדַּי צֵאתוֹ אֶל מִחוּץ לָאַרְמוֹן רָאָה זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת שְׁחוּחִים, חֲרוּשֵׁי פָּנִים וְשָׂבֵי שֵׂעָר, וּמַרְאָם לֹא נָתַן לוֹ מָנוֹחַ. וְחֹק יָצָא מִלְּפָנָיו: כָּל זָקֵן שֶׁיִּמָּצֵא בַּמְּדִינָה, וְכָל הַמַּסְתִּיר זָקֵן, בַּבַּיִת אוֹ מִחוּצָה לוֹ – יָאָשְׁמוּ בִּפְלִילִים וְיִהְיוּ צְפוּיִים לָעֹנֶשׁ הֶחָמוּר מִכֹּל: מָוֶת.

חָזְקָה גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ עַל נְתִינָיו. נָטְלוּ הַזְּקֵנִים וְהַזְּקֵנוֹת אֶת מַקֵּל-הַנְּדוּדִים, נִפְרְדוּ בִּדְמָעוֹת מִבְּנֵי־מִשְׁפַּחְתָּם וְיָצְאוּ לְגָלוּת בְּאֶרֶץ נֵכָר. בְּצֵאת הַמֶּלֶךְ לִרְחוֹבוֹת הָעִיר רָאוּ עֵינָיו מֵעַתָּה אַךְ צְעִירִים וּצְעִירוֹת וְנִדְמֶה הָיָה לוֹ כִּי סָרָה מֵעָלָיו אֵימַת הַזִּקְנָה.
וּבְאַחַד הַכְּפָרִים בְּאוֹתָהּ מַמְלָכָה גָּרוּ אִכָּר צָעִיר וְאָבִיו הַזָּקֵן. אָהַב הָעֶלֶם אֶת אָבִיו אָהֲבָה עַזָּה וּכְשֶׁיָּצְאָה גְּזֵרַת הַגֵּרוּשׁ מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ סֵרַב לְמַלְּאָהּ. הֵקִים לְאָבִיו בִּקְתָּה קְטַנָּה וְנוֹחָה בְּלֵב הַיַּעַר, וּמִדֵּי לַיְלָה, בְּחָסוּת הַחֲשֵׁכָה, הָיָה סָר אֵלָיו לְבַקְּרוֹ, לְהָבִיא לוֹ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וּלְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ, וְאִישׁ לֹא יָדַע דָּבָר.

וְלַמֶּלֶךְ בַּת יְחִידָה, יְפֵהפִיָּה, בָּבַת-עֵינוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעָה לְפִרְקָהּ, בָּאוּ נְסִיכִים וְרוֹזְנִים רַבִּים לְבַקֵּשׁ אֶת יָדָהּ. הֶחְלִיט הַמֶּלֶךְ – אַף פִּרְסֵם זֹאת בְּפִי כָּרוֹזוֹת בְּרַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה – כִּי יִתֵּן אֶת בִּתּוֹ רַק לְאוֹתוֹ צָעִיר שֶׁיַּצְלִיחַ לִצְלֹל אֶל הַבְּרֵכָה הַמַּלְכוּתִית שֶׁבַּחֲצֵרוֹ וְ לִשְׁלוֹת כַּד־זָהָב הַמֻּנָּח עַל קַרְקָעִיתָהּ. אַךְ תְּנַאי חָמוּר הִתְנָה: כָּל צָעִיר שֶׁיְּנַסֶּה לִצְלֹל לַבְּרֵכָה וְיֵצֵא בְּיָדַיִם רֵיקוֹת – יֻשְׁלַךְ לַכֶּלֶא לְכָל יְמֵי חַיָּיו.

הַסַּכָּנָה לֹא הִרְתִּיעָה אֶת הַמְּחַזְּרִים הַנּוֹעָזִים, שֶׁשֵּׁמַע יָפְיָהּ שֶׁל הַנְּסִיכָה הִגִּיעַ לְאָזְנֵיהֶם. מִדֵּי יוֹם הִתְיַצְּבוּ בַּחֲצַר-הַמֶּלֶךְ צְעִירִים עַזֵּי-נֶפֶשׁ, קָפְצוּ אֶל הַבְּרֵכָה – וְהֻשְׁלְכוּ לַכֶּלֶא. אִישׁ מֵהֶם לֹא הִצְלִיחַ לְהַעֲלוֹת אֶת כַּד-הַזָּהָב. הַשְּׁמוּעָה עָשְׂתָה לָהּ כְּנָפַיִם, וְאַף אֶל הַכְּפָרִים הַנִּדָּחִים הִגִּיעָה. "גַּם אֲנִי רוֹצֶה לְנַסּוֹת אֶת מַזָּלִי", אָמַר הָאִכָּר הַצָּעִיר לְאָבִיו שָׁעָה שֶׁבִּקֵּר אֶצְלוֹ בַּבִּקְתָּה בַּיַּעַר.

נִסָּה הַזָּקֵן לְהָנִיא אֶת בְּנוֹ מִן הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁכָּל בָּאָיו לֹא יְשׁוּבוּן, אַךְ הָעֶלֶם הָיָה נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ.

"וְאַף עַל פִּי כֵן – אֵלֵךְ", אָמַר.

הִרְהֵר הָאָב שָׁעָה קַלָּה וּלְבַסּוֹף אָמַר: "אִם הֶחְלַטְתָּ – לֵךְ. אַךְ, בַּקָּשָׁה לִי אֵלֶיךָ: אַל נָא תְּנַסֶּה אֶת כֹּחֲךָ מִיָּד, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. בּוֹא אֶל חֲצַר הָאַרְמוֹן וְהִתְבּוֹנֵן בְּכָל אֲשֶׁר יִקְרֶה בְּשֶׁבַע עֵינַיִם – וְאַחַר תָּשׁוּב וּתְסַפֵּר לִי".

לָבַשׁ הַצָּעִיר אֶת בְּגָדָיו הַיָּפִים וְהָלַךְ אֶל חֲצַר הָאַרְמוֹן. עַל שְׂפַת הַבְּרֵכָה, בְּצַל עֵץ גָּבוֹהַּ וְעָנֵף, עַל כִּסֵּא זָהָב, יָשַׁב הַמֶּלֶךְ וּלְיָדוֹ בִּתּוֹ, שֶׁיָּפְיָהּ עָלָה עַל כָּל אֲשֶׁר סֻפַּר עַל-אוֹדוֹתֶיהָ. אַךְ רָאָה הָעֶלֶם אֶת פָּנֶיהָ, נִקְשַׁר בָּהּ לְאַהֲבָה, אִם כִּי תָּמַהּ בְּלִבּוֹ עַל שׁוּם מָה נָּתְנָה הַסְכָּמָתָהּ לְתַחֲרוּת כֹּה אַכְזָרִית. כְּשֶׁאֶהְיֶה בַּעֲלָהּ – חָשַׁב בְּלִבּוֹ – אוֹכִיחַ אוֹתָהּ עַל הַמַּעֲשֶׂה.

רוּחַ קַלָּה בִּדְּרָה אֶת עָלָיו שֶׁל הָעֵץ שֶׁלְּמַרְגְּלוֹתָיו יָשְׁבוּ הַמֶּלֶךְ וּבִתּוֹ. נָסִיךְ אֶחָד, שֶׁעוֹרוֹ בָּהַק בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וּשְׁרִירָיו רָטְטוּ, עָמַד עַל שְׂפַת הַבְּרֵכָה נָכוֹן לִצְלִילָה. עַל הַקַּרְקָעִית, בְּתוֹךְ הַמַּיִם הַצְּלוּלִים, בֵּין הַצְּלָלִים שֶׁל עַנְפֵי הָעֵץ, הִבְהִיק כַּד-הַזָּהָב.
הַחֲצוֹצְרָה תָּקְעָה בַּשְּׁלִישִׁית. הַנָּסִיךְ זִנֵּק אֶל הַמַּיִם וְהֶעֱלָה גַּלִּים סְבִיבוֹ. בּוֹ בָּרֶגַע נֶעֱלַם הַכַּד. שָׁעָה אֲרֻכָּה שָׁהָה מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם – וְשָׁב וְעָלָה בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. הוּא לֹא מָצָא אֶת כַּד-הַזָּהָב. הֵעִיף מַבָּט אַחֲרוֹן, עָצוּב, בַּנְּסִיכָה, שָׁעָה שֶׁעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ שָׂמוּ אֲזִקִּים עַל גּוּפוֹ וּלְקָחוּהוּ לְבֵית הַסֹּהַר.

שְׁלֹשָׁה נְסִיכִים נוֹסָפִים נִסּוּ מַזָּלָם בְּאוֹתוֹ יוֹם – וּבְכֻלָּם חָזַר וְנִשְׁנָה אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה.

בְּאוֹתוֹ עֶרֶב סִפֵּר הָאִכָּר הַצָּעִיר לְאָבִיו אֶת כָּל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו.

"וְאֶת כַּד־הַזָּהָב שֶׁבַּמַּיִם – בְּעֵינֶיךָ רָאִיתָ?" שָׁאַל.

"בְּעֵינַי רָאִיתִי".

"וּכְשֶׁקָּפַץ הַקּוֹפֵץ – נֶעֱלַם הַכַּד?"

"נֶעֱלַם כְּלֹא הָיָה".

הִרְהֵר הַזָּקֵן שָׁעָה אֲרֻכָּה, וּלְבַסּוֹף שָׁאַל: "וְאֶת הַכַּד רָאִיתָ נִשְׁקָף בַּמַּיִם מִבֵּין צִלְלֵי הָעֲנָפִים שֶׁל אוֹתוֹ עֵץ?"

"אָכֵן", אָמַר הַבֵּן.

"וּבְכֵן", אָמַר הַזָּקֵן, "קְרַב אֵלַי, בְּנִי, וַאֲנִי אֹמַר לְךָ אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה". עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה שׂוֹחֲחוּ הָאָב וּבְנוֹ.

שׁוּב יָשְׁבוּ הַמֶּלֶךְ וּבִתּוֹ בְּצֵל הָעֵץ הֶעָנֵף, עַל שְׂפַת הַבְּרֵכָה, וְכַד-הַזָּהָב הַבּוֹגְדָנִי נִצְנֵץ עַל קַרְקָעִיתָהּ. שְׁנֵי נְסִיכִים נוֹסָפִים נִסּוּ אֶת מַזָּלָם – לַשָּׁוְא – וְנִלְקְחוּ לְבֵית הַסֹּהַר. הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הָאִכָּר הַצָּעִיר.

"הוֹד מַלְכוּתְךָ, נְסִיכָה עֲדִינָה", פָּנָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְאֶל בִּתּוֹ, "הִנְנִי וָאָבִיא לָכֶם אֶת כַּד-הַזָּהָב!"

"רַבִּים נִסּוּ זֹאת לְפָנֶיךָ וְנִכְשְׁלוּ", אָמַר הַמֶּלֶךְ בִּשְׂחוֹק קַל, "וְאֵיךְ תַּצְלִיחַ אַתָּה?"

"אִם לֹא אַצְלִיחַ", עָנָה הָעֶלֶם בְּבִטָּחוֹן, "רַשַּׁאי אַתָּה אַף לְהַתִּיז אֶת רֹאשִׁי מֵעָלַי".

חִוָּרוֹן קַל עָלָה בִּפְנֵי הַנְּסִיכָה, אַךְ בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ עָלָה הַסֹּמֶק.

"אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ", אָמַר בְּזַעַף.

הַחֲצוֹצְרָה הֵרִיעָה. הָעֶלֶם פָּשַׁט אֶת בְּגָדָיו, חָלַץ אֶת נַעֲלָיו וְעָמַד נָכוֹן לְזִנּוּק. תְּרוּעָה שְׁנִיָּה – וְהַס הֻשְׁלַךְ בַּקָּהָל. אַךְ כְּשֶׁהֵרִיעָה הַחֲצוֹצְרָה בַּשְּׁלִישִׁית עָלָה רַחַשׁ שֶׁל הַפְתָּעָה מִקֶּרֶב הַצּוֹפִים. לְתִמְהוֹן כֻּלָּם, בִּמְקוֹם לִקְפֹּץ לַמַּיִם, הָפַךְ הָעֶלֶם אֶת פָּנָיו וּמִהֵר וְטִפֵּס עַל הָעֵץ שֶׁעַל שְׂפַת הַבְּרֵכָה.

"בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן אָחַז הַפַּחַד בַּנַּעַר הַ מִּתְרַבְרֵב...", פָּרַץ הַמֶּלֶךְ בִּצְחוֹק.

עוֹד מִלָּתוֹ עַל שְׂפָתָיו, שָׁב הָעֶלֶם וְיָרַד מִן הָעֵץ – כְּשֶׁבְּיָדוֹ כַּד-הַזָּהָב.

הַמֶּלֶךְ קָם לִקְרָאתוֹ. אַף הַנְּסִיכָה קָמָה וְעַל פָּנֶיהָ חִיּוּךְ. לָחַץ הַמֶּלֶךְ אֶת יָדוֹ וְאָמַר: "אָכֵן, כַּד-הַזָּהָב בְּיָדְךָ, אִישׁ צָעִיר. בִּתִּי תִּהְיֶה לְךָ לָאִשָּׁה וְאַתָּה תִּמְלֹךְ אַחֲרַי. אֲבָל", הוֹסִיף וְשָׁאַל, "הַלֹּא תֹּאמַר לִי אֵיךְ גִּלִּיתָ אֶת הַסּוֹד, שֶׁכָּל הַצְּעִירִים הַלָּלוּ שֶׁנִּסּוּ מַזָּלָם לְפָנֶיךָ לֹא גִּלּוּ?" נָפַל הַצָּעִיר עַל בִּרְכָּיו לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: "אַל נָא יִחַר אַפְּךָ בִּי, הוֹד מַלְכוּתְךָ. לֹא חָכְמָתִי הִיא שֶׁעָמְדָה לִי, אֶלָּא חָכְמָתוֹ שֶׁל אֲבִי הַזָּקֵן. אַתָּה גָּזַרְתָּ לְגָרֵשׁ מִן הָאָרֶץ אֶת כָּל הַזְּקֵנִים, אַךְ אֲנִי הֵפַרְתִּי אֶת פְּקֻדָּתְךָ. אָב זָקֵן לִי, אִישׁ טוֹב, גַּבּוֹ כָּפוּף רֹאשׁוֹ שֵׂיבָה וּפָנָיו תְּלָמִים, אַךְ כֻּלּוֹ כְּלִי מָלֵא חָכְמָה וְנִסָּיוֹן. הִסְתַּרְתִּי אוֹתוֹ בַּבִּקְתָּה בַּיַּעַר וְנָהַגְתִּי בּוֹ כִּבּוּד אָב, חֵרֶף פְּקֻדָּתְךָ. הוּא שֶׁפִּעֲנַח אֶת הַסּוֹד בְּאָמְרוֹ לִי: 'בְּנִי, אִם נֶעֱלַם כַּד-הַזָּהָב כָּל-אֵימַת שֶׁקּוֹפֵץ מִישֶׁהוּ לַבְּרֵכָה, אוֹת הוּא כִּי לֹא אֶת הַכַּד רוֹאוֹת עֵינֵיכֶם אֶלָּא אֶת בָּבוּאָתוֹ הַנִּשְׁקֶפֶת בַּמַּיִם. הַכַּד עַצְמוֹ, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, תָּלוּי בִּמְהֻפָּךְ לְמַעְלָה-לְמַעְלָה, בֵּין עַנְפֵי הָעֵץ'".

"אָכֵן, אִישׁ חָכָם הוּא אֲבִיךְ", אָמַר הַמֶּלֶךְ.

בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הִתְחָרֵט עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עוֹלֵל לַזְּקֵנִים.

"מַהֲרוּ", אָמַר לְשָׂרָיו וְלַעֲבָדָיו, "וְקִרְאוּ לְכָל הַזְּקֵנִים לָשׁוּב לְאַרְצִי וְהַרְעִיפוּ עֲלֵיהֶם אַךְ כָּבוֹד וִיקָר. אָמְנָם, לַצְּעִירִים יֹפִי וְעֹז וּגְבוּרָה – אַךְ הַחָכְמָה, מִסְתַּבֵּר, הִיא "נַחֲלַת הַזְּקֵנִים".

מדריך למורה אחורה קדימה
סביבות
על האתר
כלים
שתפו
תנאי שימוש|© כל הזכויות שמורות למדינת ישראל ולעמותת סנונית לקידום החינוך המתוקשב gov על הגובה!